#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והוציא את כל הפר. על מי קשה ומה תירץ.	קשה על רב אמי שאמר 'בפר' ולא בדמו של פר, וכאן רואים שהתורה קוראת לו פר לאחר שחיטה.<br>ותירץ שהכוונה היא שיוציא את כולו [לאו דאיקרי פר, אלא הכי קאמר, יוציא את כל הנשאר ממנו].	יומא פרק חמישי נ א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	'ואת פר החטאת ואת שעיר החטאת'. מה קשה ומה תירץ רב פפא.	שבשעה שמוציאים פר ושעיר של יום כפור לשריפה, לאחר זריקת הדם, התורה קוראת להם פר ושעיר.&nbsp;<br>אמר רב פפא היכא דמשתעי קרא בגוף הפר, שעורו ופרשו כולן יחד, כולי עלמא לא פליגי דמיקרי פר, כי פליגי בדם לגבי ביאת פנים, שאינו מכניס שם אלא הדם, מר סבר דם איקרי פר ומר סבר דם לא איקרי פר.	יומא פרק חמישי נ א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמר רב אשי מסתברא כמאן דאמר דם איקרי פר. מה הראיה שלו ומה סובר החולק.	דכתיב 'בזאת יבא אהרן אל הקדש בפר בן בקר', אטו בקרניה מעייל ליה, אלא בדמו, וקרי ליה 'פר'.<br>והחולק אומר: במה הוכשר אהרן לבא אל הקודש, מה יעשה כדי שיהיה רשאי ליכנס,&nbsp;יביא פר חי לעזרה ויעשה עבודות שבענין.	יומא פרק חמישי נ א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שחט ומת מהו שיכנס אחר בדמו. מדוע לא נאמר שזו חטאת שמתו בעליה, שדינה למות. 2	רב עמרם אמר שנקראת חטאת ציבור ואינה מתה.<br>ורבא אמר שנקראת חטאת שותפים ואינה מתה.	יומא פרק חמישי נ א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאיזה משנה הוכיח רב עמרם שפָרו של אהרן הוא חטאת ציבור.	"במסכת תמורה אמר ר""מ לת""ק והלא פר יום הכפורים וחביתי כהן גדול ופסח דקרבן יחיד הוא ודוחה שבת. וכנראה שר""מ שמע מת""ק שהוא דוחה שבת כי הוא קרבן ציבור."	יומא פרק חמישי נ א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהי סברת רב עמרם שפרו של אהרן הוא חטאת ציבור.	הואיל ועליו ועל אחיו הכהנים הוא בא.	יומא פרק חמישי נ א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך דוחה רבא את הראיה של רב עמרם מדברי ר' מאיר שאמר שפרו של אהרן הוא קרבן יחיד. ומהיכן הביא ראיה.	"שאין הפירוש שר' מאיר שמע מת""ק שפרו של אהרן קרבן ציבור, אלא רק תיקן את לשונו של ת""ק ואמר שאינו כלל גמור כי יש גם קרבנות יחיד שדוחים.<br>ורבא הביא ראיה מדברי ר' יעקב שאמר לת""ק: והלא פר העלם דבר של צבור ושעירי עבודת כוכבים וחגיגה דקרבן צבור, ואין דוחים שבת. וכאן ודאי א""א לומר שת""ק סובר שהם קרבנות יחיד.<br>"	יומא פרק חמישי נ א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין הוכיח אביי לרבא שפר יום כפור הוא קרבן ציבור ואינו נכלל בחמש חטאות המתות, ומה ענה לו רבא.	"מברייתא: פר ושעיר של יום הכפורים שאבדו והפריש אחרים תחתיהן וכו' שאין חטאת צבור מתה. מכאן שפרו של אהרן הוא חטאת ציבור.<br>ורבא דוחה ש'פר' שמוזכר בברייתא הוא פר העלם דבר של ציבור, ולא פר יוה""כ, ומ""ש 'של יום הכפורים' קאי על השעיר.&nbsp;"	יומא פרק חמישי נ א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין הוכיח <u>שוב</u> אביי לרבא שפר יום הכפור אינו קרבן יחיד ואינו נכלל בחמש חטאות המתות, ומה ענה לו רבא בפעם השניה.	"והתניא פר של יוה""כ ושעיר של יום הכפורים שאבדו והפריש אחרים תחתיהן כולם ימותו דברי רבי, יהודה רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים ירעו עד שיסתאבו וימכרו ויפלו דמיהן לנדבה שאין חטאת צבור מתה. (מדרבנן רועה. תוס')<br>וענה רבא שאין לומר 'שאין חטאת צבור מתה', אלא 'שאין חטאת השותפין מתה'.&nbsp;"	יומא פרק חמישי נ א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"פר של יוה""כ ושעיר של יום הכפורים שאבדו והפריש אחרים תחתיהן כולם ימותו דברי רבי, יהודה רבי אליעזר ורבי שמעון אומרים ירעו עד שיסתאבו וימכרו ויפלו דמיהן לנדבה שאין חטאת צבור מתה.<br>האם רבי שאומר כולם ימותו, סובר שהם קרבן יחיד.&nbsp;"	לא. כי שעיר יום הכפורים הוא ודאי קרבן ציבור. אלא הוא סובר שחטאת ציבור מתה.	יומא פרק חמישי נ א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע אין חטאת השותפין והציבור מתה.	משום שחמש חטאות המתות נאמרו למשה בחד מקום, וכמו שתמורת חטאת אינה בשותפות ואינה בציבור, כי שותפים וציבור אינם עושים תמורה, אף כל חטאות המתות אינם בשותפות ואינם בציבור.	יומא פרק חמישי נ א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין ששותפים אינם עושים תמורה.	שנאמר 'ואם המר ימיר' לשון יחיד.	יומא פרק חמישי נ א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה הוצרך רבא להדגיש שפר יוה""כ שמתו בעליו אינו הולך למיתה כי הוא קרבן שותפים ולא כי הוא קרבן ציבור, הרי סוף סוף אינו הולך למיתה."	חשש שתצא מזה תקלה, שאם נחשוב שקרבן של כהנים הוא קרבן ציבור, אם כן כשיורו בית דין של כהנים לעבור על אחת מהמצוות ויעשו הכהנים על פיהם יביאו פר העלם דבר של ציבור. וזה אינו, כי כהנים אינם נקראים קהל, דלא נקראים קהל אלא אותם שנטלו נחלה.&nbsp;	יומא פרק חמישי נ א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בעי רבי אלעזר לדברי האומר פר של יום הכפורים קרבן יחיד, עושה תמורה או אינו עושה תמורה. האם ניתן להוכיח מכאן שיש מ""ד שהוא קרבן ציבור."	"כך הקשו על רבא, ותירץ שהכוונה היא שיש מ""ד שהוא קרבן שותפים.&nbsp;"	יומא פרק חמישי נ א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בעי רבי אלעזר לדברי האומר פר של יום הכפורים קרבן יחיד, עושה תמורה או אינו עושה תמורה.<br>האם הספק שלו הוא האם הולכים אחר המקריב (כה""ג) וזה קרבן יחיד, או שהולכים אחר המתכפר (אחיו הכהנים) וזה קרבן ציבור."	לא יכול היות שזהו הספק. כי כתוב במפורש שבתמורה הולכים אחר המתכפר, כמו שאמר ר' יוחנן 'המתכפר עושה תמורה'.	יומא פרק חמישי נ ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בעי רבי אלעזר לדברי האומר פר של יום הכפורים קרבן יחיד, עושה תמורה או אינו עושה תמורה.<br>מה שרש הספק.	"האם הכהנים מתכפרים בקביעותא, שנקנה להם חלק בקרבן ונעשה קרבן השותפים.<br>או שהם מתכפרים מקופיא, שאין כפרתם קבועה בו, אלא צפה על פני כפרת הכה""ג, ואין הקרבן שלהם, והוא קרבן יחיד."	יומא פרק חמישי נ ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה פירוש המילה 'מקופיא'.	צף. 'ויצף הברזל' מתורגם 'וקפא פרזלא'.	יומא פרק חמישי נ ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהם שלשת ההלכות שאמר ר' אבהו אמר ר' יוחנן, לגבי המקדיש המתכפר והתורם.	<ol><li>המקדיש מוסיף חומש.</li><li>המתכפר עושה תמורה.</li><li>התורם משלו על של חבירו טובת הנאה שלו.</li></ol>	יומא פרק חמישי נ ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין שהתורם משלו על של חבירו טובת הנאה שלו.	שנאמר 'כי תכלה לעשר וגו' ונתת'. מי שמעשר משלו, הוא נותן.	יומא פרק חמישי נ ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המקדיש מוסיף חומש. במה מדובר.	במי שהקדיש קרבן על מנת שיתכפר בו חבירו, ובא לפדותו.	יומא פרק חמישי נ ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין שהמקדיש מוסיף חומש, ולא המתכפר.	שנאמר 'ואם המקדיש יגאל'. מקדיש ולא מתכפר.	יומא פרק חמישי נ ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע אם הקדיש בהמה כדי שיתכפר חבירו, רק חבירו יכול להמיר ולא הוא.	כי חבירו נקרא בעל הקרבן ולא הוא.	יומא פרק חמישי נ ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ת""ש חומר בזבח מבתמורה וחומר בתמורה מבזבח, חומר בזבח מבתמורה שהזבח נוהג ביחיד כבצבור ודוחה את השבת ואת הטומאה ועושה תמורה מה שאין כן בתמורה. חומר בתמורה מבזבח שהתמורה חלה על בעל מום קבוע&nbsp;ואינה יוצאה לחולין ליגזז וליעבד משא""כ בזבח.<br>איך הוכיחו מכאן שפר של כהן גדול עושה תמורה."	כי לכאורה הזבח היחיד שגם דוחה שבת וטומאה וגם שייך שיעשה תמורה הוא פרו של אהרן, שהוא גם קרבן יחיד, וגם דוחה שבת וטומאה כי זמנו קבוע.	יומא פרק חמישי נ ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ת""ש חומר בזבח מתמורה, שהזבח נוהג ביחיד כבצבור, ודוחה את השבת ואת הטומאה, ועושה תמורה, מה שאין כן בתמורה.<div>מה הקושי במשנה הזאת.</div>"	באיזה קרבן מדובר. אם בקרבן יחיד הרי אינו דוחה שבת וטומאה, ואם בקרבן ציבור הרי אינו עושה תמורה.	יומא פרק חמישי נ ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין שתמורה אינה עושה תמורה ואינה דוחה שבת.	אינה עושה תמורה, שנאמר 'והיה הוא ותמורתו' ולא תמורת תמורתו.<br>ואינה דוחה שבת, כי אין זמנה קבוע.	יומא פרק חמישי נ ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"חומר בתמורה מבזבח שהתמורה חלה על בעל מום קבוע&nbsp;ואינה יוצאה לחולין ליגזז וליעבד משא""כ בזבח. מה הכוונה."	שהתמורה חלה אפילו היה בה מום בשעת התמורה, ולכן אינה יוצאת לחולין ליגזז וליעבד.<br>אבל אם הקדיש בהמה שהיא בעלת מום בעת ההקדשה, אינה קדושה בקדושת הגוף, אלא היא כמו עצים ואבנים שקדושים קדושת דמים, ויוצאים בפדיונם לחולין גמורים.&nbsp;	יומא פרק חמישי נ ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ת""ש חומר בזבח מבתמורה וחומר בתמורה מבזבח, חומר בזבח שהזבח נוהג ביחיד כבצבור ודוחה את השבת ואת הטומאה ועושה תמורה, מה שאין כן בתמורה.<br>איך דחה רב ששת את הראיה מהמשנה הזאת לגבי פר יוה""כ, ומדוע טען שמוכרחים לתרץ כדבריו.&nbsp;"	שהמשנה מדברת על אילו של אהרן, שהוא ודאי קרבן יחיד, ולכן עושה תמורה.<br>וזה מוכרח, כי אם מיירי בפרו של אהרן שהוא חטאת, מדוע נקטה המשנה שתמורתו אינה קרבה בשבת, ומשמע שבחול קריבה, הרי תמורת חטאת מתה ולא קריבה כלל.	יומא פרק חמישי נ ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רב ששת אמר שמוכרחים להעמיד את המשנה באילו של אהרן ולא בפרו כי תמורת חטאת מתה. <br>איך דחו את הכרחו של רב ששת.	שכשהמשנה אומרת חומר בזבח מבתמורה אין הכוונה לתמורה של אותו הזבח, אלא לשם תמורה בעלמא.	יומא פרק חמישי נ ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רב ששת טוען שאם המשנה דיברה על שם תמורה, מדוע לא נאמר שגם כשאמרה 'זבח' לא התכוונה לזבח מיוחד אלא לשם זבח. מה ענו לו.	ענו לו שכתוב חומר בתמורה מבזבח שהתמורה חלה על בעל מום ואינה יוצאת לחולין ליגזז וליעבד, ואם הכוונה שם זבח, הרי יש זבח שחל על בעל מום ואינו יוצא לחולין - בכור ומעשר.&nbsp;	יומא פרק חמישי נ ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע כהנים אינם נקראים קהל לגבי פר העלם דבר של ציבור.	כי לא נקראים קהל, אלא אותם שנטלו נחלה.&nbsp;	יומא פרק חמישי נ א		
